]

שיר השירים - קדש קדשים

 "א"ר עקיבא לא היה כל העולם כולו כדאי כיום שניתן בו שיר השירים לישראל שכל הכתובים קדש ושיר השירים קדש קדשים.."

אחד הספרים המופלאים ביותר שהם בחינת סוד עבורנו ממש כמו קדש הקדשים שאין לנו האנשים הפשוטים דריסת רגל בו.

ובכל זאת שיר הנאמר בכל ערב שבת ובמיוחד בפסח- יש לנו הזכות ואולי החובה לתת בו הצצה קלה.

הרב קוק בהקדמתו לשיר השירים בסדורו " עולת ראיה" מתאר את היחס הנמוך של האנשים לשיר השירים:

 

 " מה נמוכים הם הגמדים בעלי עיניים טרוטות הזוחלים סביב לשדרת האבנים התחתונה של מגדל עופל ורושמים את קומתו , אשר לעב תגיע .. נפשות כאלה שיותר מרועה בעל לב רגש שאהב את בת כלבא שבוע, לא יוכלו למצוא בר' עקיבא, לא יוכלו גם כן להוציא מקור לתכונת ההחלטה הנפלאה, ששיר השירים הוא קדש קדשים... אבל טהורי לב יראו את ר' עקיבא בגדלו, את ר' עקיבא המשחק כשרואה שועל יוצא מבית קדשי הקדשים מפני שלנפשו הענקית העתיד הרחוק ניצב כהווה..."

  • מיהם לדעתכם " הגמדים טרוטי העיניים" אותם מגנה הרב קוק?
  • מה מייחד את המבט של ר' עקיבא שמאפשר לו לראות את שיר השירים כקדש קדשים?
  • מה הקשר בין השועל שיוצא מבית קדש הקדשים לשיר השירים שהוא קדש קדשים? ואולי מיהו אותו שועל??

יומא נ'ד:

וכתיב "כמער איש וליות" מאי כמער איש? כאיש המעורה בלוייה שלו.  

 רש"י: כאיש המעורה בלוייה שלו - הנדבק וחבוק באשתו בין זרועותיו:

אמר ריש לקיש בשעה שנכנסו נכרים להיכל ראו כרובים המעורין זה בזה הוציאון לשוק ואמרו ישראל הללו שברכתן ברכה וקללתן קללה יעסקו בדברים הללו מיד הזילום שנאמר כל מכבדיה הזילוה כי ראו ערוותה.

 

הגמרא מספרת על מראה הכרובים בבית קדש הקדשים שהם כדברי רש"י כאיש ואשה החבוקים.
והנה בזמן החורבן כשנכנסו הנוכרים לבית קדש הקדשים ראו את המראה המופלא הזה כמראה נמוך וירוד- זהו אולי השועל היוצא מאותו מקום בדיוק.
 
ההסבר של הרב קוק (במקומות רבים) למושג קדש קדשים הוא הקדש שבחול דוקא. הרובד שבו החול הפשוט מתאחד ונמצא בהרמוניה עם הקודש העליון- נקרא קודש קודשים.
וכמו שאומר בעל הראשית חכמה (ר' אליהו די וידאש תלמיד הרמ"ק):
"מי שלא חשק לאשה דומה לחמור ופחות ממנו... כי מהמורגש צריך שיבחין העבודה האלוהית" מי שלא ידע אהבת אשה במוחש לא ידע אהבת ה' מהי.
 
אז משהו קטן: בפרק ה' של שיר השירים מתרחש המהפך הגדול- עד עכשו הרעיה הפשוטה הרועה היתה מייחלת לזכות באהבתו של הדוד , המלך.
פתאום מתהפכות היוצרות והמלך הולך אל ביתה של הרעיה ודופק על דלתה: "פתחי לי אחותי , רעייתי , יונתי, תמתי.." בארבע כנויים הוא מכנה אותה, אך לשוא- היא איננה פותחת לו.
ננסה להבין מדוע הוא משתמש בארבעת כנויים אלו דוקא ומהי משמעותם לעבודת ה' 

( ע"פ הרב גינסבורג)

אחותי-

הקשר הבסיסי הראשוני הוא קשר של אחים, קשר דם , קשר של אחווה פשוטה, זוהי אהבה קבועה ללא עליות וירידות וגם ללא הריגוש הקיים בין איש ואשה.זהו רובד של קשר המבוסס על סביבת חיים והרגלים משותפים.( בעבודת ה' זה הרובד של ההליכה בדרך ההלכה ללא עוצמות רגשיות גבוהות אך בתחושת שייכות פשוטה)

רעייתי-

זהו כבר קשר בין איש לאשתו- רעייתו המשמשת לו כחברה- רעה ושותפה רגשית  לאהבתו.( בעבודת ה' זה הרובד של הבחירה בתוך הקשר, של כריתת הברית- המחוייבות )

יונתי-

הקשר שבין זוג היונים שונה ומיוחד מבעלי חיים אחרים בכך שיש נאמנות לכל החיים- נאמנות זו באה לידי בטוי במבטים הממושכים שזוג היונים נוהגים להביט זה בזו במלי להתעייף – מתוך עונג תמידי.( בעבודת ה' זהו חיבור של אהבה ותשוקה מתמדת להתעלות)

תמתי-

חויה של שלמות והשלמה בקשר הזוגי כאשר בן או בת הזוג הם כמו" תאומתי" וביחד יוצרים שלם.( זוהי האחדות עם רבונו של עולם)

 

הרבדים הללו אכן קיימים ומתחלפים בתקופות ובמצבים שונים. יהי רצון שנזכה לחוש את כולם ולא לותר על אף אחד מהם.
וברוח זו של נסיון להבנת הפשט שאף הוא מלא סודות ורמזים- אם נעמיק בהבנת הקשר הזוגי , נזכה אולי לגעת בסוד הקשר הזוגי שלנו עם רבונו של עולם. חג שמח אילן והילה