פנים בפנים

מדרש שיר השירים רבה א' ל"א

אמר רבי אידי:

מעשה באשה אחת בצידן ששהתה עשר שנים עם בעלה ולא ילדה.
אתון גבי רבי שמעון בן יוחאי בעיין למשתבקא דין מדין.
אמר להון: חייכון! כשם שנזדווגתם זה לזה במאכל ובמשתה, כך אין אתם מתפרשים, אלא מתוך מאכל ומשתה.
הלכו בדרכיו ועשו לעצמן יום טוב ועשו סעודה גדולה,
ושכרתו יותר מדאי. כיון שנתיישבה דעתו עליו,
אמר לה: בתי! ראי כל חפץ טוב שיש לי בבית וטלי אותו ולכי לבית אביך!
מה עשתה היא לאחר שישן? רמזה לעבדיה ולשפחותיה,
ואמרה להם: שאוהו במטה וקחו אותו והוליכוהו לבית אבא.
בחצי הלילה ננער משנתיה, כיון דפג חמריה,
אמר לה: בתי היכן אני נתון?
אמרה ליה: בבית אבא.
אמר לה: מה לי לבית אביך?
אמרה ליה: ולא כך אמרת לי בערב, "כל חפץ טוב שיש בביתי, טלי אותו ולכי לבית אביך" אין חפץ טוב לי בעולם יותר ממך!
הלכו להם אצל רבי שמעון בן יוחאי, ועמד והתפלל עליהם ונפקדו. …

נסו לתאר מה התחולל בנפשם של הדמויות בכל שלב במדרש. כ"א יתאר בגוף ראשון את הסיפור לכל אורכו מזוויות שיבחר(הגבר האשה או ר' שמעון) .
המדרש פותח במילים 'מעשה באשה' מדוע לדעתכם המדרש מתואר בעיקר מהזווית הנשית?
בהנחה שר' שמעון לא צפה את הסוף הרומנטי של המדרש..מה ר' שמעון רצה להשיג ע"י מסיבת הגירושין הזו?
בסופו של דבר "עמד והתפלל עליהם ונפקדו" מדוע הוא לא התפלל קודם.

נראה שהזוג מצידון עבר תהליך פנימי זוגי (ללא קשר לכך שנפקדו). כיצד ניתן לדעתכם לחולל בכם תהליך דומה לתהליך שהם עברו מלבד לחגוג גירושין…? חשבו על כיוונים רוחניים פנימיים אך גם מעשיים….