מצודת ציון: "ישחנה – מלשון שחיה והשפלה כמו 'שחו רעים' (לקמן יד')"
מצודת דוד: "כשבא דאגה בלב איש – ישחנה, ימעט וישפיל אותה מכמות שהיא
ודבר טוב הוא אם יוכל לעצור כח לשמח עוד את הדאגה ולחשוב, כי לטובה בא מה שבא."
רבי אמי ורבי אסי חד אמר ישחנה מדעתו
וחד אמר ישיחנה לאחרים" (מסכת יומא עה עמוד א)
דאגה בלב איש ישיחנה – ישיחנה מדעתו
ודבר טוב ישמחנה – יעסוק בתורה והיא תשמח את הדאגה שבלבו ותצילנו ממנה.
ולדברי האומר ישיחנה לאחרים כך סופו של מקרא ודבר טוב שינחמנו חבירו ישמח את הדאגה.
"… ובין כחות הנפש נמצא ג"כ הדאגה, שהוא מה שאדם דואג על העתיד, והציור הזה כשימשול בלב מנפש ועד בשר יכלה, שגם העשיר והשליו כשתמשול הדאגה בלבו ידאג על העתיד פן יחרב ביתו פן יכלה עשרו פן ימותו בניו פן ימשלו אויביו עליו וכדומה, והוא ביגון תמידי, ועת יעלה ציור הדאגה בלב נתן החכם ב' עצות לזה,
א להשפיל הציור הלז ולהורידו אל עומק הנפש ושם בחשך שמו יכוסה ע"י שיסיח דעתו מרעיונות כאלה ולא ידאג,
ב שיעלה על לבו ציורים טובים מתנגדים לציורי הדאגה, למשל יצייר שאחריתו טוב שביתו יעמוד נכון שהוא מלא ברכת ה', ושיש תקוה לאחריתו.
וז"ש "דאגה בלב איש" כשעלה ציור הדאגה וימשול בלב, העצה: או "שישחנה" ויורידנה למטה, או "שישמחנה בדבר טוב", וע"י ציור טוב לעומת ציור הרע והמעציב, ישמח אותה.
וכן אמרו חז"ל חד אמר יסיחנה מדעתו וחד אמר יסיחנה לאחרים, ושניהם אמת ומיוסדים בשני חלקי הכתוב, במ"ש ישחנה הוא שיסיחנה מדעתו, ובמ"ש דבר טוב ישמחנה הוא שיסיח אותה לאחרים ר"ל לרעיונות אחרות טובות משמחות"
"כי כאשר יגיד האדם צרתו ודאגתו אשר בלבבו משפה ולחוץ ,יקל הדאגה מן הלב מה שאין כן כשמונח הדאגה בלב, אז צרתו צרה שיכאיב לבבו מאוד"
"בשם האדמו"ר מאלכסנדר על מאמר חז"ל 'דאגה בלב איש ישיחנה לאחרים' ישיחנה מלשון " ויצא יצחק לשוח בשדה" שהוא לשון תפילה." ישיחנה לאחרים" – יתפלל הוא עבור אחרים כמו שאמרו חז"ל " המתפלל בעד חבירו והוא צריך לאותו דבר – הוא נענה תחילה"
החכם מכל אדם נותן לנו טיפ למצבים של דאגה וסטרס..
"דאגה בלב איש ישחנה ודבר טוב ישמחנה"
אלא שגם את הטיפ הזה אפשר להבין בצורות שונות.
" דאגה בלב איש ישחנה" (ישח= ישפיל יקטין)יש אנשים שמעדיפים לשחק אותה עסקים כרגיל, הכל טוב ושום דבר לא מטריד באמת… 'בקטנה זה יעבור'..
יש המגדילים לעשות ומסבירים שלא רק שאין ממה לפחד יש אפילו יתרונות ומתנות מהמצב החדש.
יש שמעדיפים לדבר על דברים אחרים ולא לפגוש את הנושא המדאיג.. איך מזג האויר אצלכם לאחרונה? (יסיחנה מדעתו)
ואולי במקום לדאוג כל היום, נעסוק בדברים חשובים באמת, נלמד תורה ולא נשמע חדשות כל שעה..
דרך אחרת היא באמת לראות את החלקים היפים והמוארים במציאות להודות עליהם ולמלא את הלב במחשבות חיוביות. (ודבר טוב ישמחנה)
וחד אמר- ישיחנה לאחרים, אמנם לא בהתקהלות של עשרה אחרים אבל לפחות לדבר. קצת בקבוצות וואצאפ קצת בפייס.העיקר לשמוע קצת עידודים, קצת צחוקים ושמחה ואולי סתם לחלוק ולא להרגיש לבד בתוך החושך הטובעני הזה.
את אותה שיחה, יש מי שמציע לשטוח בפני מי שתמיד יכול ופנוי להקשיב .וממילא הכאב והדאגה אינם פרטיים ועוסקים רק בעצמינו . והתפילה על הכלל או אפילו על אנשים אחרים מורידה מעומס הדאגה לעצמי ומשפחתי בלבד.
מהו דפוס ההשרדות שלך במצב של דאגה? כיצד את/ה מגיב בד"כ? (ניתן לסמן כמה אפשרויות)
הצעות לתרגול:
ברכת בשורות טובות *