פנים בפנים

כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם: )משלי כז – יט)

כיצד אתם מבינים את הפסוק ?

הגמרא במסכת יבמות מביאה את הפסוק בהקשר מאוד מעניין…

משנה: הכל נאמנין להעידה חוץ מחמותה ובת חמותה וצרתה ויבמתה ובת בעלה.

המשנה דנה באישה עגונה שרוצים להתיר את עגינותה ע"י עדות על כך שבעלה נהרג . כמובן שהאינטרס של האשה הוא להשתחרר מכבלי העגינות . חז"ל הקלו עליה בכך שפסקו שמספיקה עדות של עד אחד אף אם הוא קרוב משפחה פרט לנשים שמפורטות במשנה .

פירוש רש"י: ויבמתה – אשת יבמה וטעמא דכולהו מפני ששונאות אותה ומתכוונות לקלקלה. חמותה שונאתה שאומרת בלבה זו תאכל כל יגיעי ועמלי?! וכן בת חמותה אומרת זו תירש כל עמל אבי ואמי ואני אדחה?! ויבמתה יראה שמא סופה להיות צרתה, ובת בעלה זו באה במקום אמי אוכלת כל עמלה:

הסבירו בלשונכם את הקושי שיש לחמות ולגיסה עם הכלה .

בהמשך הגמרא שואלת האם זה גם הפוך ? כלומר האם הכלה נאמנת להעיד על חמותה וגיסתה וכו… ? ועונה 'כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם'

פירוש רש"י יבמות קיז' ע"א:

ורבנן כמים הפנים לפנים – קרא כתיב כמים הפנים לפנים כמים הללו שאדם צופה בהן ורואה בהם פנים כפניו אם הוא שוחק הם שוחקות ואם הוא עוקם הם עקומות כן לב האדם לאדם האחר אם הוא אוהב את זה גם זה הוא אוהבו ואם הוא שונא את זה גם הוא שונאו.

ספר רוח חיים (רבי חיים מוולז'ין) על אבות פרק ב משנה א

הג"ה ויבואר עוד על דרך מליצה מאמר הכתוב (משלי כז, יט), כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם. כי הנה ידוע כי כל הפוסל במומו פוסל (קידושין ע ע"ב) וכי מי שהוא זך לבב לא ירגיש כלל ערמת וחטאי הבריות. אך מי שהוא בעצמו כן יערים ומלוכלך בחטאים הוא מרגיש מיד בחבירו העושה כמעשהו והכרת פשעי חבירו הוא כמו מראה מלוטשה המראה לאדם צורה כצורתו אם לבן ואם מפוחם והרואה צורה מפוחמת במראה הלא ידע כי בנפשו הוא וליבון הוא צריך. וזה שכתוב כמים הפנים לפנים הצורה אשר רואה לעומתו במים כן צורת עצמו, כן לב האדם לאדם מה שהוא רואה ומכיר בחבירו גם בקרבו תשכון העול והחטא הלזה. ומה שרואה חטא בחבירו הוא בעצמו יפשפש במעשיו כי יש בו אותו חטא.

בעל שם טוב על התורה – פרשת בראשית

קכה. שמעתי בשם מורי זלה"ה ביאור משנה (אבות פ"ד משנה א') איזה חכם הלומד מכל אדם על פי משל, המסתכל במראה יודע חסרונו כו' כך ברואה חסרון זולתו יודע שיש בו שמץ מנהו כו' ודפח"ח: (תוי"י פקודי דע"ז סע"ד):

קכו. שנינו (במס' נגעים פ"ב משנה ה') כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו, ופירש הבעל שם טוב הקדוש, כל הנגעים שאדם רואה חוץ, זה נמשך מנגעי עצמו, כמאמר רבותינו ז"ל (קדושין ד"ע ע"א) כל הפוסל במומו פוסל: (דברי שלום פ' קרח דנ"ו ע"ב

מסתבר שהמתנגדים והחסידים למדו בכל זאת באותו בית מדרש…

כיצד הם מסבירים את הפסוק ממשלי בצורה שונה מרש"י והגמרא?

ספר בעל שם טוב על התורה – פרשת כי תשא

ודיבר ה' אל משה פנים אל פנים, הנה כתיב כמים הפנים לפנים כן לב האדם אל אדם (משלי כ"ז), בשם הבעל שם טוב נשמתו בגנזי מרומים, כשאדם ת) עומד אצל מים נראה הצל שלו גדול על המים, וכשהאדם מרכין את עצמו, כן הצל נעשה קטן, וכל מה שהאדם מרכין עצמו יותר אצל המים נעשה הצל קטן עוד יותר, עד שכשהאדם משים הפנים שלו על המים אזי בא גם הפנים של הצל נגד פניו של האדם, כן לב האדם לאדם, כשאדם חושב בעצמו שהוא גדול, אזי חבירו גם כן גדול, וכשאדם מקטין עצמו לפני חבירו, אזי חבירו גם כן מקטין את עצמו, עד שהקטנות הוא שלא יוכל יותר להקטין, אז גם חבירו עושה כן, ואז נעשה בהם השווי, ונעשה בהם שיהיו שוים, וזהו שנאמר אצל משה ודיבר ה' אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו, ר"ל לפי הקטנות של איש נגד חבירו כן חבירו הוא גם כן קטן, ונעשים שוים פנים אל פנים, כן משה מאחר שהיה מקטין את עצמו נגד הבורא ברוך הוא, כן כביכול הקטין הבורא את עצמו נגד משה ודיבר עמו פנים אל פנים, נמצא פנים של הבורא הוא כמו הצל שנעשה לפי ערך הפנים של משה, וזו המדרגה אין יכול שום אדם, רק משה שהוא הדעת וכו':

ע"פ המשל של הצל הגדל והקטן מה נדרש מהאדם ע"מ להגיע למפגש 'פנים בפנים' עם זולתו?

המראה הכי מדויקת והכי שכיחה בחיינו זה כמובן בן הזוג שלנו . מראה 'לפנים' שקשה להתעלם ממנה.

מימד אחד של המראה"(רש"י והגמרא) הוא שבן זוגנו משקף לנו ביחסו אלינו את יחסינו אליו (הוא משקף אף את הרגשות שלנו כלפיו שסמויים מאיתנו….)

'וורט' יפה ששמענו שהביטוי 'למצוא חן בעיניו' מתאר בידיוק את התובנה הזו , כדי 'למצוא חן בעיניו' צריך למצוא את החן שקיים בתוך עיניו של בן הזוג שלנו…

המימד השני (דובר רבות בסדנא) הוא שהחסרון שאנו רואים אצל בן זוגנו הוא שיקוף של חסרונות או תקיעויות שלנו שמושלכות על המראה שלנו (כפתורים רגישים וכו…)

המימד השלישי מתאר שכדי שהמפגש עם האחר יהיה הדדי צריך להשתחרר מהמימדים הדמיוניים של עצמנו ולהקטין את קומתנו ואת האגו שלנו 'ומשים את הפנים שלו על המים' אז נוצר מפגש שווה של 'פנים בפנים' .