אהבה מקלקלת את השורה

יב וַיֻּגַּד, לַמֶּלֶךְ דָּוִד לֵאמֹר, בֵּרַךְ יְהוָה אֶת-בֵּית עֹבֵד אֱדֹם וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-לוֹ, בַּעֲבוּר, אֲרוֹן הָאֱלֹהִים;
וַיֵּלֶךְ דָּוִד, וַיַּעַל אֶת-אֲרוֹן הָאֱלֹהִים מִבֵּית עֹבֵד אֱדֹם עִיר דָּוִד–בְּשִׂמְחָה.
יג וַיְהִי, כִּי צָעֲדוּ נֹשְׂאֵי אֲרוֹן-יְהוָה–שִׁשָּׁה צְעָדִים: וַיִּזְבַּח שׁוֹר, וּמְרִיא.
יד וְדָוִד מְכַרְכֵּר בְּכָל-עֹז, לִפְנֵי יְהוָה; וְדָוִד, חָגוּר אֵפוֹד בָּד
טו וְדָוִד וְכָל-בֵּית יִשְׂרָאֵל, מַעֲלִים אֶת-אֲרוֹן יְהוָה, בִּתְרוּעָה, וּבְקוֹל שׁוֹפָר.
טז וְהָיָה אֲרוֹן יְהוָה, בָּא עִיר דָּוִד; וּמִיכַל בַּת-שָׁאוּל נִשְׁקְפָה בְּעַד הַחַלּוֹן, וַתֵּרֶא אֶת-הַמֶּלֶךְ דָּוִד מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר לִפְנֵי ה, וַתִּבֶז לוֹ, בְּלִבָּהּ
יז וַיָּבִאוּ אֶת-אֲרוֹן יְהוָה, וַיַּצִּגוּ אֹתוֹ בִּמְקוֹמוֹ, בְּתוֹךְ הָאֹהֶל, אֲשֶׁר נָטָה-לוֹ דָּוִד;
וַיַּעַל דָּוִד עֹלוֹת לִפְנֵי יְהוָה, וּשְׁלָמִים
יח וַיְכַל דָּוִד, מֵהַעֲלוֹת הָעוֹלָה וְהַשְּׁלָמִים; וַיְבָרֶךְ אֶת-הָעָם, בְּשֵׁם יְהוָה צְבָאוֹת.
יט וַיְחַלֵּק לְכָל-הָעָם לְכָל-הֲמוֹן יִשְׂרָאֵל, לְמֵאִישׁ וְעַד-אִשָּׁה, לְאִישׁ חַלַּת לֶחֶם אַחַת, וְאֶשְׁפָּר אֶחָד וַאֲשִׁישָׁה אֶחָת; וַיֵּלֶךְ כָּל-הָעָם, אִישׁ לְבֵיתוֹ.
כ וַיָּשָׁב דָּוִד, לְבָרֵךְ אֶת-בֵּיתוֹ;
וַתֵּצֵא מִיכַל בַּת-שָׁאוּל, לִקְרַאת דָּוִד,
וַתֹּאמֶר מַה-נִּכְבַּד הַיּוֹם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נִגְלָה הַיּוֹם לְעֵינֵי אַמְהוֹת עֲבָדָיו, כְּהִגָּלוֹת נִגְלוֹת אַחַד הָרֵקִים.
כא וַיֹּאמֶר דָּוִד, אֶל-מִיכַל, לִפְנֵי יְהוָה אֲשֶׁר בָּחַר-בִּי מֵאָבִיךְ וּמִכָּל-בֵּיתוֹ, לְצַוֹּת אֹתִי נָגִיד עַל-עַם יְהוָה עַל-יִשְׂרָאֵל; וְשִׂחַקְתִּי, לִפְנֵי יְהוָה
כב וּנְקַלֹּתִי עוֹד מִזֹּאת, וְהָיִיתִי שָׁפָל בְּעֵינָי; וְעִם-הָאֲמָהוֹת אֲשֶׁר אָמַרְתְּ, עִמָּם אִכָּבֵדָה.
כג וּלְמִיכַל, בַּת-שָׁאוּל, לֹא-הָיָה לָהּ, יָלֶד–עַד, יוֹם מוֹתָהּ.

• תארו את הפעולות שעושה דוד בהעלותו את הארון. מה המשמעויות של הפעולות והתארים השונים ?
• "ומיכל בת שאול נשקפה בעד החלון"- מה מוסיפה לנו עמדה זו של מיכל?
• מה ההבדל בין מה שמתחולל בליבה למה שהיא בוחרת לומר לדוד?
• " וישב דוד לברך את ביתו" כיצד אתם מבינים את הפסוק?
• נסו לייצג את עמדתה של מיכל.(בת שאול)
• נסו לייצג את עמדתו של דוד.
• מה הקשר בין הסיפור לעובדה הנזכרת בסופו?

קטע מקסים של המשוררת רבקה מרים שמתכתב עם הפרק הזה:

צחוק עשה לי אלוהים/ רבקה מרים

שרה עקרה הייתה מפני שלא ידעה לצחוק.
אחרי גבו הרחב של אברהם נמשכה והלכה, והוא נמשך והלך אחרי גבו הרחב של הציווי. והציווי צלול הוא וישר, חסר פניות, אין בו אובדן-שיווי-משקל – ומכאן שאין בו גם צחוק. אין בו אובדן-שיווי-משקל – ומכאן שאין בו גם טלטלה, פריצת גבולין, שרק ממנה נובעת יכולת ההולדה.
שרה ואברהם התקשו להוליד. פסל ומסכה הסירו מעל עצמם, ועם הפסל והמסכה הוסר מעימם, אולי, גם המשחק. והמשחק, השחוק, הצחוק, שמתוכם נובעות האהבה והמיניות, הם המקלקלים את השורה.
ורק מתוך קלקול השורה ניתן להוליד יש חדש לעולם.
כדי להביא ילד, היה עליהם ללמוד לצחוק.
אולי לשם כך היה עליהם ללבוש מסכה, לשחק בתפקידי אח ואחות לפני פרעה, עד שלאט, מתוך המשחק, יתעורר בהםהשחוק מחדש. ואולי דרך הגר וישמעאל בנה, שנולד עם יכולת לצחק, יגאה בהם הצחוק עוד. בהדרכה יגביר הצחוק נוכחותו ביניהם ויקרום דמות, עד שיבוא עימם כשותף מלא למפגש עם המלאכים, אותו המפגש המבשר את הולדת בנום.
הוא הבן שהציווי והצחוק בלולים בשמו: יצחק.

שנים אחר כך, כמטחווי מלכות ממנה, תעמוד מיכל בת שאול, אשת דוד.
גם היא לצחוק איננה יודעת. בצאת דוד למולה והוא שוחק, מכרכר ומפזז – תסב פניה ממנו, ותיבז לו בליבה.
וילד לא היה לה עד יום מותה

תרגול זוגי

• הזכר/י ברגע שבו השתעשעת לאחרונה? תאר/י את הרגע.
• מה היה בסיטואציה שאפשר את השעשוע ? מה בך אפשר?
• כיצד את/ה משתעשע/ת? מה משעשע אותך?
• אלו דברים, משפטים, דמויות פנימיות, מונעים ממך להשתעשע?
• באלו תחומים /מצבים אתה לומד מבן זוגך כיצד להשתעשע?
• נסח משפט שעשוי לתמוך /לאפשר לך יותר להשתעשע?
• למה אתה זקוק מבן זוגך כדי שיתאפשר שעשוע אישי?
• הזכר ברגע שבו השתעשעתם לאחרונה כזוג? תאר/י את הרגע.
• מה היה בסיטואציה שאפשר את השעשוע ? מה בך אפשר? מה בבן זוגך?
• כיצד אתם משתעשעים? מה משעשע אתכם?
• אלו דברים, משפטים, דמויות פנימיות, מונעים מכם להשתעשע?
• למה אתה זקוק מבן זוגך כדי שיתאפשר שעשוע זוגי?